Saturday, June 28, 2014

נחתנו!

אנחנו באוסטרליה!!!!!!!!
 
 אנחנו נחתנו אחרי 7 שעות טיסה נהדרות. המטוס של חברת תאי הרבה יותר טוב ונוח מאלעל. המטוס היה חצי ריק כך שכולנו יכולנו להתפרס על שני מקומות ולישון טוב. מערכת מדיה שלהם נהדרת עם מסך טאצ' מעולה ואיכות הרבה הרבה יותר טובה ממה שהיה באלעל. המערכת באלעל ישנה ולא מעודכנת לטיסות ארוכות כאלה. מאיה וליז השתלטו מהר על מסך הטאץ' והייתי צריכה לשכנע אותן לכבות כדי ללכת לישון. לצערי לא הזמנתי מראש ארוחת ילדים והבנות אכלו רק לחמניות עם מיצים. אבל הדיילת החמודה הביאה להן חוברות צביעה ומדבקות. לדעתי האוכל היה נהדר גם.
לקראת הנחיתה כבר הערתי את הבנות. יצאנו לשדה תעופה חדש, למזג האוויר הקריר ולאבא!!!!!! שלא ראינו שלושה חודשים. הרבה שמחה והרבה התרגשות. איכשהו הצלחנו להכניס את כל המזוודות לאוטו O.O ויצאנו לדרך.
כמה טבע וירוק וכמה מוזר שהדקלים הישראלים שכל כך הלהיבו אותי בנתיחה הראשונה שלי בישראל כמעט ולא נראו כאן. הירוק כאן אחר -ירוק אמיתי, כהה ונקי כמו האוויר השונה. הגענו מקיץ ישר לחורף האוסטרלי. החורף כאן מלא בגשמים ורוחות ולמרות מזג האוויר הקר אנשים הולכים פה בנעלי אצבע ושורט.
כעבור חצי שעה הגענו לבית המקסים שלנו. זאת הפעם ראשונה שיש לנו בית קרקע עם שטח אדמה כזה גדול. יש מספיק חדרים לכולם וגינה ענקית בשבילי. בגינה מיד איתרתי את שיח רוזמרין, מלא תלתנים, כובע נזיר ובוגנוויליה. כנראה שבוגונוויליה משתלטת גם כאן על הכל כמו בארץ. בנות ישר רצו לנדנדות שראו בתמונות ואני לנוח על הספה.
כאן כרגע בוקר. קצת ננוח, נוכל משהו ונצא לקניות.
 
 


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


 

Friday, June 27, 2014

המתנה בתאילנד

יום שני של המסע ואנחנו נחתנו בתאילנד.
נפרדנו יפה מהמטוס הישראלי שלנו ויצאנו לשדה תעופה לא מוכר.
הכל ברור, אנגלית בכל מקום וכולם מאוד נחמדים.
מהר מאוד מצאנו את היציאה והגענו לשאטל שיקח אותנו לבית מלון.
 

היו לנו 9 שעות המתנה בין שתי הטיסות ולאחר התייעצות עם אמהות שעשו את המעבר הזה עם הילדים החלטתי לשכור חדר בבית מלון הצמוד. הזמנתי חדר חודש מראש באתר של הבית מלון נובוטל כי שמתי לב שכל שבוע מחיר החדר עולה בעוד כעשרה דולר.
וואו! פשוט וואו! החלטה הכי חכמה שעשיתי המעבר הזה.
יש שאטל שלוקח כל 5 דקות משדה תעופה לבית מלון. נסיעה רגועה של כמה דקות בלבד. בית מלון גדול ויפייפה, חדר מצויין - נקי ומסודר והדבר הכי כיפי בבית מלון הזה הוא הבריכה. שמעתי על הבריכה מהדיונים על הבית מלון בפייסבוק ולקחתי את בגדי ים בתיק היד כהפתעה, חבל ששכחתי את שלי. שוב מצטרפת להחלטה חכמה נוספת. הבנות נהנו, נחו, השתוללו במים החמימים ופשוט בילו נהדר את זמן ההמתנה שלנו שאחרת היינו יושבות על איזה ספסל בשדה תעופה של בנקוק.
 
 
 
 
הייתה שם גם פינת משחק לקטנטנים
 
 
החליפו לנו את ארוחת הבוקר שמגיעה עם החדר לארוחת ערב בלי בעיה. לטעמי היא הייתה מגוונת וטעימה מאוד אבל בנות מצאו שם רק אורז, לחמניות וקינוחים עבורן. אחרי הארוחה כבר התלבשנו ויצאנו חזרה ושדה.
 
כשקיבלתי כרטיס עליה למטוס בנתב"ג מאלעל ביקשתי שיתנו לי ישירות גם לטיסת המשך מה שמנע מאיתנו לעמוד בתור נוסף ולעבור ישר לביקורת דרכונים.
הדיוטי פרי בבנקוק ענקי!!! הוא נראה לי מעגלי עם מלא חנויות שחוזרות על עצמן. רכשנו לנו כריות צוואר מצחיקות, אכלנו גלידה והמשכנו למטוס.
 
 
 
 
נתראה בארץ הקנגורו

Thursday, June 26, 2014

ההתחלה

מסע הרלוקיישן שלנו מתחיל
מעבר של יומיים, שתי טיסות, התרגשות, מקומות חדשים וארץ חדשה.
בעצם המסע התחיל לפני שלושה חודשים כשאלון כבר עבר ואני והבנות נשארנו לסיים ולארגן את הדברים.
או שאולי הוא התחיל באוקטובר כשאלון התקבל לעבודה באוסטרליה או אולי הרבה לפני כן.
 שלושת החודשים האחרונים היו מאוד עמוסים בהכל ואני רוצה להודות לכולכם על העזרה והתמיכה, במיוחד למשפחות שלנו ולכל האחיות הקסומות שלי. תודה שעזרתם לעשות את המעבר הזה.
שבועיים אחרונים היו שבועיים של טירוף בו הייתי צריכה להכניס גם את כל הפרידות: ארוחת בוקר כיפית עם אמא, יום בילוי אצל אחותי עם הבנות והאחיינים, סופ"ש של בנות אצל סבא וסבתא, פיצה עם רעות והילדודס אחרי הגן, ארוחת בוקר כיפית בתל אביב אצל דפנה, חיבוקי רייקי למיטל, טל ואורנה, פרידות מהמסגרת והחברים/ות של הבנות, סרט בערב עם רעות (ובלי ילדים! כי גם לי מגיע לנשום אוויר) יום ארגונים, אריזות וצחוקים עם אלי וכמובן מפגש אחיות אבלון אחרון. וואו איך כל זה נכנס לשבועיים? עכשיו אני מבינה איך שכחתי את תיק האיפור שלי בבית.

הרוק בנד שלנו


ארזתי את המזוודות: מזוודת בגדים וקראפט שלי, מזוודת בגדים לבנות, מזוודת צעצועים וספרים, עוד מזוודה של ביגוד נוסף ונעליים אחרי הכל אנחנו מגיעות מקיץ לחורף, טרולי קטן עבורי כתיק יד לטיסה, תיק יד של אייפדים ועוד שני תיקי טרולי קטנטנים לכל אחת מהבנות לטיסה עם ביגוד להחלפה, בגד ים שמיכה קטנה אישית וחוברת צביעה.
הצטלמנו עם העץ שלנו בחדר, הכנו את כל הסרטים והטענו את האיפדים לקראת הטיסות - תודה לחמי וחמותי שדאגו לזה ולאוזניות הורודות :-) , נפרדנו מאמא שלי ויצאנו לנתב"ג.
 

בנתב"ג קיבלתי הפתעה גדולה מאחותי, אלכס וטל שבאו ללוות אותנו והצטרפו לחמי, חמותי ואורנה שהביאו אותנו לשם. תודה ענקית!!! היה כיף גדול לשבת עם כולכם ביחד על כוס קפה. בעצם את טל פגשתי ב-6 בבוקר כשהיא דפקה לי בדלת לקחת אותי לקפה הראשון. עוד ריצות אחרי קרטונים ואריזות אחרונות. המון תודה יקירה, אין מצב שהייתי קמה ב-6 בבוקר לרוץ אחרי קרטונים בלעדיך.
אני לא מבינה איך היה לך כוח לחזור עוד לנב"ג בערב. את אורנה ניצלתי להסעת מזוודות ואותי לשדה :-) אבל בתכלס זה היה רק תירוץ לעוד חיבוק.
אחותי היקרה המון תודה שבכל זאת באת לשדה למרות שאמרתי לך לא לבוא, על שהתעקשת יחד עם טל על הסנדוויצ'ים ועל כך שאת הדמעות השארנו בבית.
 
את כל הבידוק הבטחוני וביקורת דרכונים עברנו מהר ככל האפשר.והיו לנו בדיוק 10 דקות לקנות ממתקים בדיוטי פרי.
הגענו למטוס...הטיסה הראשונה של ליז ומאיה.
אני כל כך שמחתי מההתלהבות שלהן, כל דבר...החלון, הכסאות, אוזניות, מגש אוכל אפילו חגורות בטיחות, כל דבר היה מלהיב ומיחד. הטיסה הראשונה שלנו הייתה עם אלעל. מרחתי את שמן ההרגעה שהכין במיוחד עבורינו לירון סולומון מבשמת , אני לא יודעת כמה פרחים הוא הצליח להכניס לבקבוקון הקטן אבל הריח שלו משגע! גם הבנות אהבו והתייחסו אליו כבושם. אני מאוד ממליצה על לירון בכל תחומי הרפואה ועוד לא קרה פעם אחת שבאתי אליו עם בעיה או מחלה ולא קיבלתי מענה מתאים ומדוייק. לפני המעבר הגדול פניתי אליו לרקיחת תכשיר הרגעה במיוחד לבנות כי זאת הטיסה הראשונה שלהן ואני מאוד דאגתי מכל המעבר, מהפרידות, מקבלה של הבית החדש והסביבה החדשה. אז הפעם מרחתי את השמן גם לעצמי :-)
כמה שאני דאגתי מההמראה כי נזכרתי איך אני וגופי הגבנו בהמראות בתור ילדה, אבל הכל עבר חלק. בחוץ כבר היה לילה והבנות חשבו שאנחנו ממריאים בחללית לחלל :-) נראה לי שהגשמתי להן חלום.
תודה לדיילת החמודה שדאגה לארוחת ילדים עבור הבנות למרות ששכחתי להזמין מראש *תזכורת להבא לעצמי*
השעה 23:45 ואנחנו כבר למעלה, מביטות על אורות תל אביב עם אוזניות ורודות על האוזניים, ריח פרחוני באוויר וארוחת מטוס הראשונה כבר בדרך אלינו.
אחרי הארוחה וכיבוי אורות מאיה וליז נרדמו מהר מאוד, וגם אני.
העירו אותנו רק לארוחה השניה, כך שישנו סה"כ בערך 6-7 שעות - יותר ממחצית הטיסה.
עוד קצת משחקים, טלויזיה, ארוחה נוספת והנה אנחנו כבר נוחתים בתאילנד.